שבועון מפלגת "אחדות העבודה" בשנים 1929-1919. העורך הראשון היה ברל כצנלסון. עורכים נוספים: דוד רמז, מרדכי קושניר ויצחק יציב. בתקופה שאחרי פרעות מאי 1921 מחשש הצנזורה יצאו גליונות אחדים בשמות: "אגרת", "חוברת", "גליון", "פנקס", "מכתב לחברים". בשנת תשכ"ז יצא לאור כרך מפתח לשנים תרע"ט-תש"ה בעריכת גצל קרסל.

העיתון שימש במה חשובה לביטוי הלבטים והמאבקים של תנועת הפועלים הצעירה בארץ בימים שלאחר הקמת ההסתדרות הכללית, בתקופות השפל הכלכלי ובמאמצים לאיחוד תנועת הפועלים. בשנת 1930, בעקבות האיחוד עם "פועלי ציון" והקמת מפא"י הפסיק העיתון להופיע.

בשנת 1943, התעוררו מחלוקות פנימיות במפא"י והמפלגה היתה על סף פילוג. בשנה זאת חודשה הופעתו של העיתון בעריכתו של יחיאל הלפרן. בשנת 1945, כעבור שנה וחצי, נסגר העיתון.