התנועה הוקמה בשנת 1968 על רקע היווצרותו של השמאל החדש באירופה וכן בעקבות הקמתו של ה'מערך' על ידי מפ"ם ומפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-7. מייסדי שי"ח היו אנשי אקדמיה וסטודנטים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל-אביב, רבים מהם מהקיבוצים של 'הקיבוץ הארצי'. חברי התנועה בתל-אביב הגדירו עצמם כציונים ואילו חברי התנועה בירושלים הציגו עמדות לא-ציוניות ולעיתים אנטי-ציוניות. המשותף לכולם היתה ההתנגדות לכיבוש והדרישות לנסיגה מכל השטחים הכבושים ולהקמת מדינה פלסטינית. חברי התנועה עסקו בעיקר בפעילות רעיונית ופוליטית וערכו פעולות מחאה נגד הכיבוש והקמת התנחלויות. בשנת 1973 התפרקה התנועה על רקע חילוקי דיעות בנושא ההשתלבות בפעילות פרלמנטרית. חלק מחברי התנועה הקימו את תנועת 'תכלת-אדום', שהקימה בהמשך את 'מוקד'. האחרים הקימו עם אק"י את 'חזית השמאל'.