התוכנית שגובשה בוועידה, אושרה בנובמבר 1942 על ידי הוועד הפועל הציוני המצומצם. עיקרי התוכנית כללו: דרישה להקמת 'קומונוולת' (קהילייה) לעם היהודי בארץ ישראל, דחיית הספר הלבן משנת 1939, דרישה להקים כוח יהודי לוחם בארץ שיהיה כפוף לפיקודן של מעצמות בנות הברית ודרישה לפתיחת שערי הארץ לעלייה יהודית בפיקוח הסוכנות היהודית. התכנית לא התייחסה ליחסים עם הערבים ולאפשרות חלוקת הארץ. הרוויזיוניסטים ואנשי סיעה ב' במפא"י שללו אותה משום שגרסו כי משתמעת ממנה נכונות לוותר על חזון ארץ ישראל השלמה. מנימוקים הפוכים התנגדו לתוכנית בילטמור השומר הצעיר וחברי ה'איחוד' ששאפו להקמתה של מדינה דו-לאומית.
