מושב עובדים. הוקם בשנת 1923 על ידי עולים מטרנסילבניה (הונגריה) חברי תנועת פועלי אגודת ישראל, שביקשו להקים כפר דתי. בתחילה הם ישבו בחושות בתל-עדש. כעבור חודשים אחדים הם עברו  למקום הקבע באדמת רובע אל נצרה. הם קראו לישוב שלהם 'כפר גדעון' על שם השופט המקראי גדעון, שלחם באזור עמק יזרעאל. חברי המושב סבלו מהתנאים הקשים במקום, ממחלת הקדחת, מחוסר ידע והדרכה מתאימה, ממחסור במים ומהעדר גב תנועתי וכלכלי. כשנמצאו מים, חל שיפור במצב. 

לאחר הקמת המדינה, בעקבות שנים שהמקום לא התפתח ועזיבה של חלק מההמתיישבים הראשונים, ביקשו התושבים לחזק את המושב בעולים חדשים שישמרו על הצביון המקורי של המושב. אולם, משהגיעו התושבים החדשים התברר שהם שייכים לפלגים קיצוניים יותר של היהדות והמושב קיבל אופי חרדי יותר ויותר. חלק מהחברים התקשו להשלים עם המצב ובשנת 1956 התפצל המושב לשתי אגודות שיתופיות: 'כפר גדעון' החרדית ו'תלמי גדעון' המסורתית-חילונית. במשך קרוב לחמישים שנה נשמר הסטטוס-קוו בין החילונים והחרדים במושב עד שלאחרונה, בעקבות רפורמה במועצה האזורית, נבחר ועד מוניציפאלי אחד ליישוב כולו ושתי הקבוצות חזרו לנהל את ענייניהן המשותפים יחדיו. התושבים במושב מתפרנסים מחקלאות. כיום ענפי המשק העיקריים הם: פלחה, ירקות, מטעי זיתים, אגוזים ושקדים.

.