מושב עובדים. הוקם על ידי 'ארגון מנחם', קבוצת פועלים ותיקים מהמושבות שהתארגנה ברחובות. ב-27 ביולי 1937, במסגרת התישבות 'חומה ומגדל', התישבו אנשי הארגון בכפר מנחם, אשר ננטש על ידי תושביו הקודמים במאורעות 1936 ונהרס. בשנת 1939 החליטו המוסדות המיישבים להעביר מהמקום את חברי 'ארגון מנחם' וליישב במקומם גרעין של 'השומר הצעיר' אשר הקים במקום קיבוץ.

ב-31 באוקטובר 1939 עלו חברי 'ארגון מנחם'  על הקרקע במקומם הנוכחי והקימו את כפר ורבורג. המושב הוקם על ידי חברת אמיק"א (חברה שהוקמה על ידי יק"א יחד עם 'קרן העזרה' לאחר מאורעות 1929). המושב נקרא על שם פליקס ורבורג, ממנהיגי הקהילה היהודית בארצות הברית, מייסד ארגון 'הג'וינט' וחבר בחבר הנאמנים הראשון של האוניברסיטה העברית.

במלחמת העולם השנייה התגייסו חברים מהכפר לצבא הבריטי ושירתו בבריגדה היהודית. חברי הכפר השתתפו בהורדת מעפילי האניה 'שבתאי לוזינסקי' בחוף ניצנים. עשרה חברים נעצרו, גורשו לקפריסין והוחזרו כעבור מספר ימים. במלחמת העצמאות נמצא כפר ורבורג בקו החזית השני מול הפולש המצרי. הוקמו ביצורים ועמדות ותושבי הכפר גוייסו לאיוש העמדות. הילדים והאימהות פונו מספר פעמים במהלך המלחמה ליישובים במרכז הארץ. במשך שבועיים לאחר ההפוגה הראשונה הופצץ הכפר על ידי מטוסים מצריים והופגז על ידי תותחים מגבעה 69.

בשנת 1950 הצטרפו למושב עולים מארצות אירופה, רובם ניצולי שואה, אשר התארגנו כקבוצה בכפר ויתקין. בתחילה הם גרו במשקי החברים ואחרי כן התיישבו ב'הרחבה' בבתים שנבנו עבורם על ידי הסוכנות היהודית. בראשית שנות ה-50 נבנה במושב בית עם גדול אשר שירת את תושבי הדרום. 

כיום בכפר ורבורג 98 משקים חקלאיים המשתרעים על 5,960 דונם. ענפי המשק העיקריים הם רפתות, מטעי נשירים, פרדסים, גדולי שדה, כרמים, פרחים וירקות. מרבית חברי הכפר משלבים עבודה חקלאית עם עבודה מחוץ למשק. בשנים האחרונות נבנתה שכונת בנים המונה 60 יחידות דיור.