הסכם ההעברה נקרא גם הסכם ה"טראנספר". בהוצאת ההסכם לפועל היו שותפים הבנק הגרמני הממלכתי ומולו אפ"ק, בנק יהודי בגרמניה והסוכנות היהודית לארץ ישראל, שפיקחה על הפעילות. על בסיס ההסכם בין הגופים הללו הוקמה חברה מיוחדת - חברת "ההעברה". פרטי ההסכם היו חשאיים, אך ידוע שבאמצעותו הועבר לרשות היישוב היהודי הון גדול. מכיוון שההסכם דרש מגעים עם ממשלת גרמניה הנאצית הוא עורר מחלוקת קשה בתנועה הציונית ובדעת הקהל היהודית בעולם בכלל.
התומכים בקיום ההסכם טענו, כי הוא מקל על הגירת יהודי גרמניה שהיו במצוקה גדולה עם עליית הנאצים לשלטון וכי ההון שמגיע מגרמניה יסייע בפיתוח התשתית והתעשייה ביישוב. מתנגדי ההסכם טענו, כי הוא בעצם משרת את גרמניה, משום שהוא פותח בפניה שוק, שמגדיל את תפוקת הייצור הגרמני ומפר את החרם הבינלאומי שהוטל על גרמניה באותן שנים.
